עובדי הייטק

יובל סיון על דרכים מעשיות ליישום מדיניות גיוון והכללה בחברות הייטק: 1. גיוס ומיון עובדים: – אתגר: הטיות לא מודעות בתהליכי הגיוס * הסרת פרטים מזהים מקורות חיים * הכשרת מגייסים בנושא הטיות לא מודעות * הגדרת קריטריונים אובייקטיביים וברורים למשרות * גיוון בצוותי הגיוס עצמם 2. תהליכי הכשרה ופיתוח: – אתגר: פערי ידע וניסיון […]

חברות חייבות וזו כבר תובנה וותיקה להעסיק ג'וניורים. אנשים מרקעים שונים, חלקם שלא מגיעים מעולמות של מיומנויות טכנולוגיות להכנס להיכלן. הרי ברור שאנשים שלמדו להתפלס בגמרא, למדו כששפת אימם אינה אנגלית, חידדו את מוחם בסוגיות שונות בוודאי שיכולים לתרום למשק הישראלי. אראל מרגלית אמר פעם ש"ההייטק הישראלי בכלל ובפרט לא זקוק למהנדסים בלבד. הוא זקוק למשוררים,

ההייטק הישראלי, "הקטר של המשק" הוא לא אחר מאשר בועה. כבועה חברים בה רק אליטה מסויימת, רק אנשים מסויימים ומובחנים ולרוב רק איזורים גיאוגרפיים מסויימים. אכן יש מתח תמידי בין "הבועה" לבין המצב וההקשר הכללי הגיאו-פוליטי. חשוב מאוד אבל כן לזכור – מדינת ישראל היא שאיפשרה לאותם סטארטאפיסטים את נקודת ההתחלה שלהם. רובם ככולם יוצאי מגמות הטכנולוגיה והמדעים

יובל סיון המשמש כיום כמנהל בחברת הייטק מובילה, מציג את השקפתו על השינויים הצפויים בשוק כח העבודה בהייטק הישראלי, צפו:

נתונים שפורסמו על ידי אתר חיפושי העבודה אול ג'ובס הציגו מגמה מפתיעה: לפי הנתונים, יש ירידה לא קטנה של קרוב ל-10% במשרות הפנויות בהייטק. נוכח הפיטורים הרבים, המשמעות היא הרבה יותר מועמדים על כל משרה פנויה. לפי יובל סיון, לא מדובר במשהו שצריך להפתיע אותנו: ההייטק הישראלי היה מנופח מאוד כבר תקופה ארוכה. כעת, כאשר

בכתבה שפורסמה באתר 'אשקלון נט', יובל סיוון דן בסוגיות בתחומי תנאי העסקת עובדים וכח אדם בשנת 2022 במדינת ישראל. סיוון, ששימש בעבר כמנהל בית ספר וכמורה להיסטוריה ארץ ישראל, מכהן כיום כמנהל למידה בחברת הייטק. "ההנחה הבסיסית של מנהלים רבים, היא שהשכר או התנאים של ההעסקה הובילו את העובד לעזוב" אומר סיוון ומוסיף "לא רק