הייטק

הרעיון של שבוע עבודה מקוצר ל-4 ימים בחברות הייטק הוא יוזמה מבורכת שעשויה לשנות באופן משמעותי את שוק העבודה. מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך ששעות עבודה ארוכות אינן בהכרח מובילות לתפוקה גבוהה יותר, ולעיתים אף גורמות לשחיקה ולעייפות, הפוגעות ביצירתיות ובחדשנות – שני מרכיבים חיוניים במיוחד בתעשיית ההייטק. פרודוקטיביות גבוהה יותר, שחיקה […]

 בעוד שמרכז הארץ נהנה מריכוז גבוה של חברות הייטק ומוסדות אקדמיים מובילים, הפריפריה טרם מימשה את הפוטנציאל הטמון בה. השקעה בתשתיות טכנולוגיות ובתוכניות לימוד מתקדמות באזורי הפריפריה תאפשר לצעירים מוכשרים להשתלב בתעשיית ההייטק מבלי לעזוב את אזור מגוריהם, תתרום לפיתוח כלכלי מקומי, ותיצור מוקדי תעסוקה איכותיים חדשים. יתרה מזאת, הנגשת לימודי ההייטק לאוכלוסיות מגוונות בפריפריה,

יובל סיון על דרכים מעשיות ליישום מדיניות גיוון והכללה בחברות הייטק: 1. גיוס ומיון עובדים: – אתגר: הטיות לא מודעות בתהליכי הגיוס * הסרת פרטים מזהים מקורות חיים * הכשרת מגייסים בנושא הטיות לא מודעות * הגדרת קריטריונים אובייקטיביים וברורים למשרות * גיוון בצוותי הגיוס עצמם 2. תהליכי הכשרה ופיתוח: – אתגר: פערי ידע וניסיון

ההייטק הישראלי הוא פלא. פלא של ממש. מלא בכשרונות, תעוזה, יכולת הפגנת יצירתיות ועוד המון ערכים ואייכויות שנוצרו פה. נכון, בצל המלחמה הדברים השתנו, בצל יציאתו של העולם מהקורונה גם היו משברים ובצל המלחמות באירופה ובמזרח הרחוק. אל לנו ללכת שבי אחרי כותרות בהלה או תחזיות אפוקליפטיות שהרי תמיד תמיד התעשייה תידרש ואותן אייכותיות בהן פתחתי –

יובל סיון משמש כיום כמנהל בתחום ההדרכה האירגונית בחברת הייטק ישראלית מובילה. הוא סבור כי הגיוס בהייטק מצוי במשבר שנמשך כבר כמעט שנה. בהתייחסותו לכתבה שפורסמה באתר כלכליסט, הוא טוען כי איש לא צפה (במפתיע) שאחרי הקורונה שסגרה את העולם בביתו ובכך הצריכה את העולם כולו להסתמך רק על פלטפורמות דיגיטאליות של פתרונות הייטק –

ההייטק הישראלי, "הקטר של המשק" הוא לא אחר מאשר בועה. כבועה חברים בה רק אליטה מסויימת, רק אנשים מסויימים ומובחנים ולרוב רק איזורים גיאוגרפיים מסויימים. אכן יש מתח תמידי בין "הבועה" לבין המצב וההקשר הכללי הגיאו-פוליטי. חשוב מאוד אבל כן לזכור – מדינת ישראל היא שאיפשרה לאותם סטארטאפיסטים את נקודת ההתחלה שלהם. רובם ככולם יוצאי מגמות הטכנולוגיה והמדעים

יובל סיון המשמש כיום כמנהל בחברת הייטק מובילה, מציג את השקפתו על השינויים הצפויים בשוק כח העבודה בהייטק הישראלי, צפו:

"אחד הדברים שאפיינו את השנים האחרונות בהייטק", אומר יובל סיוון, "היה הערכות שווי מנופחות: חברות הצליחו לגייס הון תמורת הערכות שווי גבוהות בהרבה משוויין הריאלי, תוך שהן מנצלות את ה-FOMO החזק של משקיעים וקרנות שהשתלט על כל השיח. המשמעות של הערכת שווי גבוהה, היא שמשקיעים קיבלו תמורת הכסף שלהם אחוז קטן יותר בחברה תמורת ההשקעה

כאשר חברה גדולה במשק מונפקת בבורסה או נמכרת לחברה אחרת, הצפי של כולם הוא ששווי החברה יעלה באופן ניכר. הנה, הרי הוכח שיש לה שוק. עם זאת, יובל סיון מציע לנו לראות את הדברים מעט אחרת: בעצם כאשר חברה מונפקת בבורסה, המשמעות היא שהחברה הזאת רוצה לגייס הון מהציבור לצורך תמיכה בפעילות שלה. העובדה שהיא

באתר המקומון האשדודי "מקומונט" מתאר יובל סיוון, מנהל בית ספר לפיתוח הייטק ומנהל כיום בחברה מהתחום, את השינויים הצפויים לבוא בעולם ההייטק ולא לטובה. יובל סיוון מסביר בכתבה, חלק מהדבר מצריך לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לגיוס עובדים בישראל: ההייטק צריך לדבר על נתחי שוק עבודה שעדיין לא נגע בהם, כגון ערבים, בדואים, חרדים, אתיופים