ההייטק הישראלי, "הקטר של המשק" הוא לא אחר מאשר בועה. כבועה חברים בה רק אליטה מסויימת, רק אנשים מסויימים ומובחנים ולרוב רק איזורים גיאוגרפיים מסויימים. אכן יש מתח תמידי בין "הבועה" לבין המצב וההקשר הכללי הגיאו-פוליטי. חשוב מאוד אבל כן לזכור – מדינת ישראל היא שאיפשרה לאותם סטארטאפיסטים את נקודת ההתחלה שלהם. רובם ככולם יוצאי מגמות הטכנולוגיה והמדעים […]
החינוך מאז ראשית המאה הקודמת בכל העולם הוגדר כשירות שהמדינה אמורה לספק לאזרחיה. מאז המהפיכה התעשייתית ועם יציאתן של נשים לשוק העבודה החינוך הפך למסגרת שמאפשרת לסוציאליזאציה של הילדים והנוער ולהוריהם להשתלב בשוק העבודה. אבל מאז ומתמיד הפערים בחברה היו גם ויש שיגידו גם בגלל – החינוך. למי שיש יותר אפשרות לקנות חינוך במסגרות פרטיות,
העולם כולו משתנה בכל חצי רגע. הדבר היחידי הקבוע היום בעולמינו הינו השינוי. האקלים שבהם כולנו עובדים, מקיימים את המשפחות שלנו ואת כל למעשה המיימדים של החיים שלנו משתנים כל הזמן וישתנו. מיומנות שהיא בגדר חובה לעצם הישרדות בעולם היום – הן בעולם העבודה ואף בעולם האישי/משפחתי – הינה היכולת להיות אג'יליים ("זמישים" בעברית). הלחם
יובל סיון המשמש כיום כמנהל בחברת הייטק מובילה, מציג את השקפתו על השינויים הצפויים בשוק כח העבודה בהייטק הישראלי, צפו:
יובל סיון על גל הפיטורין הצפוי בשוק ההייטק הישראלי | צפו Read More »
נתונים שפורסמו על ידי אתר חיפושי העבודה אול ג'ובס הציגו מגמה מפתיעה: לפי הנתונים, יש ירידה לא קטנה של קרוב ל-10% במשרות הפנויות בהייטק. נוכח הפיטורים הרבים, המשמעות היא הרבה יותר מועמדים על כל משרה פנויה. לפי יובל סיון, לא מדובר במשהו שצריך להפתיע אותנו: ההייטק הישראלי היה מנופח מאוד כבר תקופה ארוכה. כעת, כאשר
"אחד הדברים שאפיינו את השנים האחרונות בהייטק", אומר יובל סיוון, "היה הערכות שווי מנופחות: חברות הצליחו לגייס הון תמורת הערכות שווי גבוהות בהרבה משוויין הריאלי, תוך שהן מנצלות את ה-FOMO החזק של משקיעים וקרנות שהשתלט על כל השיח. המשמעות של הערכת שווי גבוהה, היא שמשקיעים קיבלו תמורת הכסף שלהם אחוז קטן יותר בחברה תמורת ההשקעה
יובל סיוון: השנה נראה ירידת ערך בחברות הייטק רבות Read More »
באתר מבזק לייב פורסמה כתבה על המורה, המנהל והמחנך יובל סיון, מדרכו לתואר ראשון בהיסטוריה בבן גוריון, דרך תואר שני במערכות חינוך בבית ברל. בכתבה משתף סיון על טיפים שלו מניסיון ללימודים באמצעות זום. לפי סיון, יש כמה "טריקים" לזום שיכולים לעשות הבדל גדול עבור התלמידים. ראשית, נתחיל עם הרקע של המורה: רקע תזזיתי יגרום
אתר החדשות ניוז1 הקדיש כתבה שלמה לסקירת תולדותיו של יובל סיון כמחנך; כיצד הפך רק בגיל 31 למנהל בית ספר כאשר מרבית המורים בבית הספר מבוגרים ממנו בהרבה. בראיון אף חלק סיון שלושה טיפים מנצחים להגברת הריכוז של תלמידים בשיעורים המועברים בזום. הראשון: לשנות את הרקע של המסך. השני, להוסיף שיחות חולין, אבל שיחות מתוכננות
שואת היהודים נגמרה ב-1945, כלומר 77 שנה לפחות. כדי שאדם יזכור משהו מתקופת השואה כיום, עליו להיות בן לפחות 85. יובל סיון מספר כי לאחרונה הוא יצר קשר עם האישה האמונה על טקס הדלקת המשואות ביד ושם, ושאל אותה, האם יש עדיין ניצולי שואה שיכולים לבוא להדליק משואה? אותה אישה ענתה: כשאנו מדברים על שואה,
כאשר חברה גדולה במשק מונפקת בבורסה או נמכרת לחברה אחרת, הצפי של כולם הוא ששווי החברה יעלה באופן ניכר. הנה, הרי הוכח שיש לה שוק. עם זאת, יובל סיון מציע לנו לראות את הדברים מעט אחרת: בעצם כאשר חברה מונפקת בבורסה, המשמעות היא שהחברה הזאת רוצה לגייס הון מהציבור לצורך תמיכה בפעילות שלה. העובדה שהיא
