נתונים שפורסמו על ידי אתר חיפושי העבודה אול ג'ובס הציגו מגמה מפתיעה: לפי הנתונים, יש ירידה לא קטנה של קרוב ל-10% במשרות הפנויות בהייטק. נוכח הפיטורים הרבים, המשמעות היא הרבה יותר מועמדים על כל משרה פנויה. לפי יובל סיון, לא מדובר במשהו שצריך להפתיע אותנו: ההייטק הישראלי היה מנופח מאוד כבר תקופה ארוכה. כעת, כאשר […]
"אחד הדברים שאפיינו את השנים האחרונות בהייטק", אומר יובל סיוון, "היה הערכות שווי מנופחות: חברות הצליחו לגייס הון תמורת הערכות שווי גבוהות בהרבה משוויין הריאלי, תוך שהן מנצלות את ה-FOMO החזק של משקיעים וקרנות שהשתלט על כל השיח. המשמעות של הערכת שווי גבוהה, היא שמשקיעים קיבלו תמורת הכסף שלהם אחוז קטן יותר בחברה תמורת ההשקעה
יובל סיוון: השנה נראה ירידת ערך בחברות הייטק רבות Read More »
באתר מבזק לייב פורסמה כתבה על המורה, המנהל והמחנך יובל סיון, מדרכו לתואר ראשון בהיסטוריה בבן גוריון, דרך תואר שני במערכות חינוך בבית ברל. בכתבה משתף סיון על טיפים שלו מניסיון ללימודים באמצעות זום. לפי סיון, יש כמה "טריקים" לזום שיכולים לעשות הבדל גדול עבור התלמידים. ראשית, נתחיל עם הרקע של המורה: רקע תזזיתי יגרום
אתר החדשות ניוז1 הקדיש כתבה שלמה לסקירת תולדותיו של יובל סיון כמחנך; כיצד הפך רק בגיל 31 למנהל בית ספר כאשר מרבית המורים בבית הספר מבוגרים ממנו בהרבה. בראיון אף חלק סיון שלושה טיפים מנצחים להגברת הריכוז של תלמידים בשיעורים המועברים בזום. הראשון: לשנות את הרקע של המסך. השני, להוסיף שיחות חולין, אבל שיחות מתוכננות
שואת היהודים נגמרה ב-1945, כלומר 77 שנה לפחות. כדי שאדם יזכור משהו מתקופת השואה כיום, עליו להיות בן לפחות 85. יובל סיון מספר כי לאחרונה הוא יצר קשר עם האישה האמונה על טקס הדלקת המשואות ביד ושם, ושאל אותה, האם יש עדיין ניצולי שואה שיכולים לבוא להדליק משואה? אותה אישה ענתה: כשאנו מדברים על שואה,
כאשר חברה גדולה במשק מונפקת בבורסה או נמכרת לחברה אחרת, הצפי של כולם הוא ששווי החברה יעלה באופן ניכר. הנה, הרי הוכח שיש לה שוק. עם זאת, יובל סיון מציע לנו לראות את הדברים מעט אחרת: בעצם כאשר חברה מונפקת בבורסה, המשמעות היא שהחברה הזאת רוצה לגייס הון מהציבור לצורך תמיכה בפעילות שלה. העובדה שהיא
התאבדות היא אומנם תופעה פסיכולוגית, אך היא תוצאה של תהליכים סוציולוגיים. מחקר מדעי מראה שבתקופות חירום או מלחמה, קושי כלכלי ומצוקה כללית, אנשים נוטים להיכנס לדיכאון כללי, חברתי, מתוך שותפות גורל עם הסביבה. יובל סיון שואל, האם נוכל להפוך את הקערה על פיה ולראות בהתגייסות החברתית גם אפשרות לשינוי חיובי מאסיבי של אנשים רבים המרכיבים
נדמה שהשאיפות שלנו דומות. האדם מן הישוב חושב הייטק; חושב כסף. לפחות במונחים של תעסוקה. המשכורות בהייטק כבר מזמן הציבו רף חדש להשתכרות ואף יותר מכך – הן יצרו מעמד חדש, מעמד ההייטקיסטים. אלו אנשים שמשתכרים במשכורות נדיבות, הפועלים החדשים. נהוג לחשוב שמה שמניע אותם, הוא כסף; שהם ילכו לעבוד אצל מי שמציע להם הכי
המעסיק החדש: יובל סיון על שינוי הכיוון הנדרש בהייטק Read More »
בכל שנה מחדש עולה הדיון על גובה משכורתם של המורים, האם היא ראויה ולמה היא תמיד עומדת בבסיסו של איום לשביתה. יובל סיון, שאוחז בכמה תארי חינוך מתקדמים, טוען בראיון שמתפרסם באתר מעריב, שהמשכורת הנמוכה כרגע מושכת אנשי הוראה לא מאוד איכותיים, כשחלקם אפילו לא מגיעים מתחום ההוראה. ולא רק זה: לדבריו, אנשי הוראה
יובל סיון בראיון למעריב: "העלאת השכר למורים תזרים דם חדש למערכת" Read More »
גם הפעם, שנת הלימודים עשויה שלא להיפתח במועד. בהתבסס על מה שמספרים לנו בתקשורת, אפשר לחשוב שהבעיה של מערכת החינוך היא הסכמי שכר. אלא ששינוי מינורי בשכר רחוק מלתקן את המערכת. לפי יובל סיון, משרד החינוך משאיר בחיקו כספים שלא יורדים לשטח, ולא משרתים את מטרת העל – חינוך ראוי לילדינו. מכאן שהפתרון האמיתי הוא
