הרעיון של שבוע עבודה מקוצר ל-4 ימים בחברות הייטק הוא יוזמה מבורכת שעשויה לשנות באופן משמעותי את שוק העבודה. מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך ששעות עבודה ארוכות אינן בהכרח מובילות לתפוקה גבוהה יותר, ולעיתים אף גורמות לשחיקה ולעייפות, הפוגעות ביצירתיות ובחדשנות – שני מרכיבים חיוניים במיוחד בתעשיית ההייטק. פרודוקטיביות גבוהה יותר, שחיקה […]
יובל סיון: האם אנחנו לקראת שבוע עבודה מקוצר בהייטק? Read More »
בעוד שמרכז הארץ נהנה מריכוז גבוה של חברות הייטק ומוסדות אקדמיים מובילים, הפריפריה טרם מימשה את הפוטנציאל הטמון בה. השקעה בתשתיות טכנולוגיות ובתוכניות לימוד מתקדמות באזורי הפריפריה תאפשר לצעירים מוכשרים להשתלב בתעשיית ההייטק מבלי לעזוב את אזור מגוריהם, תתרום לפיתוח כלכלי מקומי, ותיצור מוקדי תעסוקה איכותיים חדשים. יתרה מזאת, הנגשת לימודי ההייטק לאוכלוסיות מגוונות בפריפריה,
יובל סיון, איש מערכת החינוך לשעבר, מתייחס לכתבה שפורסמה באתר 'ישראל היום' בה פורסם על כשלי מערכת החינוך. לדבריו, מדדי ההישגים האקדמיים של ישראל נמצאים בתחתית דירוג ה-OECD, והפער בין הערכים הגבוהים שמערכת החינוך מתיימרת להנחיל לבין המציאות בשטח בולט במיוחד. סיון מציין כי אף על פי שמורים ותלמידים פועלים מתוך תחושת שליחות עמוקה, תחושה
יובל סיון: "מערכת החינוך מתקשה בהכנת הדור הבא לעולם של ימינו" | צפו Read More »
כמי שניהל בתי ספר ושימש בתפקידי מפתח במערכת החינוך הישראלית במשך שנים רבות, אני מזהה בדאגה רבה את המשבר העמוק שמשתקף מתוצאות מבחני TIMSS. הנתונים המדאיגים הללו אינם מפתיעים – הם תוצאה ישירה של שנים של הזנחה מערכתית בתחומי המתמטיקה והמדעים, תקציבים לא מספקים, כיתות צפופות מדי, ומחסור חמור במורים איכותיים בתחומים אלו. בנוסף, המעבר
יובל סיון על המשבר העמוק שמשתקף מתוצאות מבחני TIMSS Read More »
אני מאמין שהחזון של בן־שטרית מייצג תקווה לאומית עמוקה, אך הוא נתקל באתגרים מבניים עצומים בחברה הישראלית המודרנית. הרעיון של החזרת העבודה הפיזית לידיים ישראליות נשמע פטריוטי וראוי, אבל הוא מתנגש חזיתית עם תרבות ההייטק והשאיפות האקדמיות שטיפחנו במשך עשורים. צעירים שהוכשרו להיות מהנדסים, תכנתנים ויזמים, מוצאים עצמם עכשיו מול אתגר תודעתי קשה – לרדת
"הרעיון של החזרת העבודה הפיזית לידיים ישראליות נשמע פטריוטי" Read More »
יובל סיון על דרכים מעשיות ליישום מדיניות גיוון והכללה בחברות הייטק: 1. גיוס ומיון עובדים: – אתגר: הטיות לא מודעות בתהליכי הגיוס * הסרת פרטים מזהים מקורות חיים * הכשרת מגייסים בנושא הטיות לא מודעות * הגדרת קריטריונים אובייקטיביים וברורים למשרות * גיוון בצוותי הגיוס עצמם 2. תהליכי הכשרה ופיתוח: – אתגר: פערי ידע וניסיון
יובל סיון על דרכים מעשיות ליישום מדיניות גיוון והכללה בחברות הייטק Read More »
ההייטק הישראלי הוא פלא. פלא של ממש. מלא בכשרונות, תעוזה, יכולת הפגנת יצירתיות ועוד המון ערכים ואייכויות שנוצרו פה. נכון, בצל המלחמה הדברים השתנו, בצל יציאתו של העולם מהקורונה גם היו משברים ובצל המלחמות באירופה ובמזרח הרחוק. אל לנו ללכת שבי אחרי כותרות בהלה או תחזיות אפוקליפטיות שהרי תמיד תמיד התעשייה תידרש ואותן אייכותיות בהן פתחתי –
טוב עשה לטעמי השר קיש שהפגין פרגמטיות ולאור המלחמה שעדיין בעיצומה בחר להוציא את הטקס ממשכנו בירושלים ולהוקיר את תושבי העוטף והעיר שדרות בכך שהטקס נעשה בסימן הצדעה להם וגם בתוך רחבי העיר שדרות עצמה. הפרסים הללו שמחלקת המדינה הינה פרסים שאמורים גם לבטא את רחשי הציבור. אסור שבגלל ששר חינוך ממפלגה מסויימת רואה את
שנת הלימודים הבאה, שאיש לא יודע כיצד תפתח ומתי בעקבות איומי השביתה של ארגון המורים ובעיקר המלחמה שתפתח או לא בצפון הארץ – צריכה לקחת בחשבון את מה שכבר כל ארגון, בפרט ציבורי שירותי חברתי צריך להביא בחשבון, שיש וודאות רק באי וודאות. אין לנו כל ערבות שהשנה תהייה ""רגילה". התלמידים ישיכו לחוש לעיתים טראומות עם
אין ספק שאנשי ונשות ההוראה גם 'נכנסו מתחת לאלונקה' החל מאירועי ה-7 באוקטובר. האות לאותם אנשי ונשות הוראה היא מכובדת ומכבדת. אנשי ההוראה ראוי שיקבלו כל התייחסות תמיד מן הממסד היות והתגמול בחומר הוא לא מספק ולא יעיל. כן הייתי מציע לתעד יותר את הדברים. לבקש מאנשי ונשות ההוראה לתעד את מערכי השיעור שבנו ביצירתיות לאוכלוסיות
יובל סיוון: "אנשי ונשות ההוראה גם 'נכנסו מתחת לאלונקה' החל מאירועי ה-7 באוקטובר" Read More »
