קשיים חברתיים ובפרט קשיים רגשיים-פסיכולוגיים-נפשיים הופכים ליותר ויותר שכיחים. בעידן של רשתות חברתיות, מסכים בכל מקום, חופש להגיד ולכתוב מה שבא לי על מי שבא לי ומתי שבא לי ולקבל ישר קהל, אהדה, תשומת לב ואף הסכמה… כל אלו מביאים רק לעלייה של הקשיים החברתיים והפסיכולוגיים בעיקר בקרב ילדים ומתבגרים.
השקעת משאבים של זמן, כוח אדם ותקציבים רבים בפיתוח תוכניות חוסן בקרב תלמידים היא קריטית. פתיחה של בי"ס ייחודי שכזה בקריית אונו היא מבורכת בשעה שעדיין ההשתלבות של הילדים בחברה הכללית לא תשכח. מראשיתה של מערכת החינוך הציבורית החלו הסללות עד לאובדן הדרך ממש. כל כיתה וכל תלמיד הפך לבעל צרכים מיוחדים בין אם מצטיין, בין אם חלש ועוד. הדבר הפך לתיוג של כיתות ושל תלמידים עד כדי כך שהורים כמעט מתביישים להגיד שילדיהם לא בכיתות מופת, מחוננים, טכנולוגיות ושות'. לכן האתגר כאן איננו רק בעצם פתיחת ביה"ס המדובר אלא גם בהבאתם של התלמידים לתחושה של שווים בני שווים. לא מתוייגים כ"בעלי צרכים מיוחדים" שזקוקים למסגרת שתכיל אותם אלא לכאלו שהכל אבל הכל פתוח בפניהם אם רק יבחרו נכון ויתמידו, וילמדו. בדיוק כמו בכל בית ספר.
